איך לעזור לילד ללמוד? על סגנונות למידה שונים ובחירת סגנון למידה מתאים לילד

בדבר אחד אנחנו דומים- כולנו שונים אחד מהשני מאוד וגם בדרך שבה אנחנו קולטים ופולטים ידע.

כל אחד זוכר את הילדה מהכיתה שחורשת ולומדת בעל פה ימים על גבי ימים אבל ברגע המבחן פשוט לא זוכרת כלום, לא עונה לעניין ויוצאת עם עיניים מושפלות בסיום עוד מבחן מאכזב.

כולנו מכירים את הילד הזה שבכלל לא מסתכל על המורה, מתעסק בקלמר או בנייד או במקרה הטוב, או לבעוט בכדור /לדפוק עם הרגל בכיסא ללא הפסקה במקרה הרע. זה שלא עושה רושם בכלל שהוא בכלל יודע על איזה נושא מדברים. אבל בסופו של דבר הוא זה שמבריק במבחן או בשאלות הסיכום בעל פה של המורה.
כולנו מכירם את הילדים האלה ואחר כך את המבוגרים האלה בינינו אבל אנחנו פחות מכירים את האופן שהם לומדים , האופן שבו זוכרים חומר חדש ויותר חשוב- איך הם מצליחים לשלוף את הידע במקום הנכון ובזמן הנכון.

לא הרבה מכירים את המונח “סגנונות למידה” אך בפועל יש לנו מספר סגנונות כאשר לרוב אחד מהם הוא דומיננטי יותר אצלינו. כאשר אנו לא מכירים, לא מטפחים ובאצם מתעלמים מתגלית מרעישה זו, אנו עשויים למצא את עצמנו במצב שבו אנו מבזבזים המון אנרגיה במקומות לא נכונים ובעצם מחבלים בסיכויי ההצלחה שלנו במבחנים ובסיטואציות בהן נדרשת בקיאות בחומר .
 

קיימים בספרות אזכורים רבים לסגנונות למידה שונים , קיימים מספר מודלים במדברים על קל ופלט של חומר, על מעורבות של מוח ימין ומוח שמאל, על מרכיבים רגשיים, סביבתיים וקוגנטיביים.
המודל שעליו אני כותבת לכם מתייחס לשלושה סגנונות למידה – חזותי , שמיעתי וקינסטטי כאשר לכל אחד יש סגנון למידה מועדף וסגנונות הלמידה אחרים מצטרפים אליו .
הכוח הוא במודעות איזה סגנון למידה משפיע עלינו באופן הטוב ביות וכן בשילוב מספר סגנונות למידה אשר “מקפיצים” ומשפרים את יכולת הלמידה באופן משמעותי. 

עבור ילדים עם פערי למידה, קשב וריכוז, עיקוב שפתי, לקויי למידה , ילדים עם לקויות שונות – המודעות מהו סגנון הלמידה המועדף עליהם יכול בהחלט להוות תפנית לכיוון חיובי שבו הם מתחילים להצליח ולצמצם את הפער בין ההשקעה בלמידה ובין הוצאתו בשטח כך שיבוא לידי ביטוי באופן הטוב ביותר.
כך בעצם נוכל לומר, שאם מורים ידעו מה סגנון הלמידה המועדף על ילד כזה או אחר, היא תוכל להנגיש עבורו את החומר ולעזור לו להבין ולזכור טוב יותר כבר בשיעור או בכיתה וכך נוכל להגדיל את מעגל המוטיבציה והעלאת הביטחון העצמי של הילד.
השלב הבא הוא לעזור להם ליישם בבית ולהשתמש גם כאשר מתכוננים למבחן בסגנון הלמידה המתאים להם ביותר.

אילו סגנונות למידה קיימים ואילו אסטרטגיות מתאימות להם?

חזותי ויזואלי- ללומד החזותי (כ-65% מכלל הלומדים) קל יותר לקבל מידע חדש בתמונות, דיאגרמות, טבלאות, מפות, תרשימים, סרטים, ספרים , מצגות ותדפיסים – כל אמצעי שבו כלי הקליטה המרכזי הוא העין.
הוא מפיק תועלת מראיית המידע ומיטיב לזכור חומר שקרא! 
לומד כזה ייתרם מכך שיצייר, יסמן במרקר,יצייר  קומיקס,יצלם ,יצפה בסרטים,צבעים,לוח מחיק ובאופן כללי כל דבר שאפשר לראות – הוא יזכור באופן איכותי יותר.
לומד כזה חושב בתמונות ולכן כל דבר שניתן לצלם (פיזי וגם “לצלם עם העיניים” ) הוא פשוט יעצום עיניים ו”יראה” את הדף או המחברת.
ניתן גם לסדר פרק שעליהם לזכור בנקודות או רצף כרונולוגי.

שמיעתי אודיטורי – הלומד השמיעתי (כ-30% מכלל הלומדים) הוא הילד שמפיק מידע רב יותר משמיעה, הרצאה, חומר מוקלט. הוא קולט נפלא בלי לרשום בכיתה דבר, ולפעמים אפילו בלי להכין שיעורי בית. מספיק להגיד לו משהו פעם אחת – והוא זוכר. הוא חושב במילים, ולומד באופן המיטבי באמצעות הרצאות, דיונים, שיחות והקשבה.
דרך דרך טובה מאוד ללמוד עבור לומד כזה- היא ללמוד בקבוצה עם ילדים אחרים שכן הוא שומע את עצמו מדבר וכך חוזר על החומר. כדאי גם לנסות ללמוד עם מוזיקה ברקע. מצגות, סרטונים והקראה של מישהו אחר את הסיכומים או החומר יכולים לסייע מאוד לאיכות הלמידה שלו שכן הוא לא חייב לקרא בעצמו בשביל לזכור ולהבין.  דרך נוספת היא להמציא שירים, אפשר בחריזה מילים חדשות ללחן מוכר , או להשתמש בראי תיבות .

תנועתי קינסטטי – הלומד התנועתי (כ-5% מכלל הלומדים) לומדים באופן הטוב ביותר על ידי עשייה. הוא זוכר מידע ומעבד אותו על-ידי תנועה במרחב ומגע בסובב אותו. אלה הילדים שמראים בידיים ובגוף יותר מאשר במילים. אלה שנוגעים בכל דבר, מפרקים ובונים. וכשהם לומדים משהו חדש הם מעדיפים קודם כל להתנסות בעצמם. הם נוטים לדבר עם אחרים תוך כדי עשיית משהו אחר. בגלל זה, לא פעם מגדירים אותם כתלמידים מתקשים, ומבלבלים בינם לבין ילדים עם בעיות קשב וריכוז ולקויות למידה.

לומד כזה צריך להרגיש את החומר- אפשר לתת לו לבנות מודל של משהו, לגזור, להדביק, לקפוץ במקום או לכדרר כדור בזמן שלומד את לוח הכפל למשל. אפשר ליצור משחקים, להמחיז הצגת תיאטרון על הנושא המדובר.
לומדים רבים מעידים שכאשר משרבטים תוך כדי שיחה הם זוכרים מה נאמר בה , יותר מאשר היו יושבים ומסתכלים אל המורה בזמן השיעור.

כדאי לתת להם ללמוד במרחב ובאופן שנוח להם גם אם זה נראה לנו שהם עושים הכל חוץ מלמידה.
כמו כן, הרבה מאוד לומדים מספרים שלעיסת מסטיק בזמן הלמידה מסייעת להם.
ניתן לבדוק זאת במידה ובהתאם לאישור ההורים.

איך נפיק את המירב מיכולת הלמידה שלנו?

רובנו משתמשים במספר סגנונות למידה על מנת ללמוד אולם בדרך כלל אחת דומיננטית. האיכות עולה כאשר מצליחים למצא את האסטרטגיות המתאימות לילד הלומד (אסטרטגיות מסוימות יכולות לעבוד טוב במדעים אך לא במתמטיקה)- ולשלב בין מספר סגנונות.

למשל: ניתן להקליט את הסיכום של החומר ואז שהילד יעשה הליכה או יכדרר בכדור בזמן שהוא מקשיב לזה- כך מרוויחים גם סגנון שמיעתי וגם סגנון קינסטטי.
דוגמה נוספת : להשתמש בערוץ/ סגנון חזותי ושמיעתי ולבנות מצגת עם תמונות ושיר על נושא מסוים.

גורמים שעשויים להשפיע על למידה וחשוב להתייחס אליהם


שינה – רוב הילדים והמבוגרים לא ישנים מספיק שעות ולא נחים לפני השינה ומורידים את האינטנסיביות היום יומית. חשוב להקפיד על שעות מסודרות, כמה שיותר ולאפשר לגוף לנוח, לעכל חומר חדש ולהתפתח. איכות הלמידה והריכוז מושפעת מאוד מאיכות וכמות השינה.

אוכל- חשוב לאכול במהלך היום, לקראת מבחן או בזמן למידה למבחן- לא להיות רעבים! הגוף שלנו זקוק לאנרגיה על מנת להקצות משאבים ללמידה ולכן חשוב לאכל אוכל מזין ומאוזן .

מינון בלמידה – לא ללמוד יותר מידי שעות! גם לפני מבחן לא להגיע לשעה 21:00, 22:00 עם המחברת ביד- הלמידה כבר לא אפקטיבית ותגרור תסכולים רבים . לא פעם מגיעים ילדים את ההורים בשעה מאוחרת מתוסכלים ואף בוכים שלא הספיקו ואינם יודעים כלום.. אני מציעה להציב גבול כיוון שמה שקורה לעיתים קרובות, הילדים מתמלאים בלחץ וחרדה ומה שהם כבר יודעים- הם לא מאמינים שיצליחו.

התנסות- לא רק מה שאני רגיל- לעודד את הילדים לנסות שיטות ודרכים שונות ללמידה- עם ילדים שונים בזוג או בקבוצה גדולה יותר, לבד עם אוזניות, אחרי שיעור כדורסל  או קפיצה בטרמפולינה, בחדר או ליד שולחן פינת האוכל או אפילו במרפסת.  ההתנסות תעודד גמישות ויכולת לדווח מה נוח לילד יותר ומתוך כך למצא את האסטרטגיות שמתאימות.




כמורים מחובתנו להכיר את התלמידים שלנו קצת יותר לעומק, להקשיב להם ולהבין טוב ותר כיצד הם זוכרים דברים, ארועים שקרו להם, כיצד הם מספרים סיפור או חוויה. הדבר ייתן לנו אינדיקציה רחבה יותר כיצד הראש שלהם חושב ובעיקר איך הוא “מתייק” מידע. כך נוכל לעזור להם לתייק את המידע במקום מתאים ובעיקר לשלוף אותו בזמן הנכון באופן המדויק ביותר.

כהורים, מידע על סגנון הלמידה הדומיננטי לילד יעזור לכם לעזור ליד בתיווך בהכוונה מעשית כאשר הם מתכוננים למבחן או עומדים בפני הכתבה’ פרזנטציה או ההצגה. כך תוכלו לאפשר להם את הנתיב החלק ביותר שמאים ביותר להם ולחוות איתם הצלחה ותחושת בטחון ומסוגלות. 

בשורה התחתונה כולנו רוצים בטובת הילדים, כולנו רוצים שיצליחו שיחוו חוויות טובות מלאות ביטחון סיפוק ותחושת מסוגלות עצמית ובקרה גבוהים. אם זה יהיה לשיר איתן או לרקוד איתם או להכין פתקים בכל הבית אנחנו נעשה את זה בשבילם.

הערה אישית ממני כמורה להוראה מתקנת כבר הרבה שנים-
כאשר מכניסים את המשמעות של הילד /האדם כך נזכור את התוכן טוב יותר ויהיה לנו קל לשלוף החוצה כי המידע מקושר/”נמצא” ליד משהו שקרוב לליבנו. חשוב להכיר ולהקשיב ללומד ולעזור לו לייצר את הקשרים שיסייעו לו לשלוף את המידע בעת הצורך באופן מיטבי. 

אהבתם? שתפו לחברים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

רוצה לקבל למייל מידע וטיפים?

עקבו אחרי גם כאן:

מה המטרה של אסיפת ההורים

בימים אלה עורכים בבתי הספר השונים אספות הורים. המעמד מעורר הרבה רגשות מעורבים, חשש , לחץ סקרנות וציפייה. חלק מהלקוחות שלי שואלים אותי :”מה לצפות מהפגישה

קרא עוד »

הרשמה לעדכונים

לקבלת עדכונים הכניסו פרטים